יום שישי, 7 בבוקר, אני חוזר מרכיבה באופניים ושומע בחדשות על איש עסקים מוכר מרחובות שנרצח ע"י אופנוען בדרכו לתפילה. השם נאסר לפרסום אבל נאמר כי מדובר ביזם נדל"ן שנקלע לאחרונה לחובות.
יזם נדלן מרחובות, שהולך לתפילה בשישי בבוקר (כנראה דתי) והיה בחובות, הלב שלי אמר שמדובר באלדד פרי. ואכן, לפני כניסת שבת התברר לי שהוא האיש.

אז מה הסיפור של אלדד פרי.

בלי להיכנס לנבכי הפרשיה ולפרטיה, ומדובר בפרשיה מסובכת שרובה עדיין בחקירה. מדובר באדם שלקח הלוואות, חלקן באופן אישי וחלקן דרך חברות שניהל, (פרי חלש על כ-15 חברות שהחזיקו בכ-3,000 דירות) לטובת רכישת עסקאות והקמת פרויקטי נדל"ן.
מדובר בשיטה לגיטימית ומקובלת (בשונה מהונאת פירמידה) כיון שיש בסופה נכס ממשי, שותפות בחברה או אפילו בעלות בטאבו על קרקע. רק  מה, בקורונה העסקים נקלעו למשבר, העלויות תפחו, עיכובים במסירת הדירות ובתשלום התשואות לרוכשים ולמשקיעים גררו תביעות, ההוצאות של היזם והחברות שבבעלות גדלו (עו"ד, פיצויים לתובעים ועוד), העסק התחיל לקרטע, התפרסם ואז התפוצץ. התברר כי סך החובות של כלל החברות בקבוצת פרי עומד על כמעט 3 מיליארד, מתוכן 330 מיליון בערבות אישית שלו.
כרגע העסק בידי הנאמנים שמונו ע"י בית המשפט והם אלו שיבדקו את שווי נכסי הקבוצה וינסו להחזיר לכל המלווים והרוכשים את כספם.

אלדד פרי השתמש בכלי שנקרא מינוף.

והסיפור שלו ממחיש את הסיכון שבמינוף. אבל קודם כל, מה זה בכלל מינוף?
מינוף זאת שיטה שבה משתמשים בכסף של אחרים לטובת השקעות שלנו העיקרון הוא שאנחנו קונים כסף בזול ומוכרים אותו ביוקר. למשל, לקחתם משכנתא ב-3% ריבית וקניתם בעזרתה דירה להשקעה שמושכרת ב4%? – השתמשתם במינוף.
ולמה זה כדאי – במינוף אנחנו בעצם מרוויחים על כסף של מישהו אחר ובכך מגדילים את כוחו של הכסף שלנו. אם למשל אני מעוניין לקנות דירה להשקעה במיליון וחצי ולהשכיר אותה ב5,000, אני הולך לייצר תשואה של 4% בשנה על הכסף שלי. אבל אם אני לוקח משכנתא (בריבית 3%) על מיליון ומשקיע רק חצי מיליון מההון העצמי, יוצא שעל הכסף שלי אני מרוויח 4% ועל המיליון מהבנק 1% (4% תשואה בניכוי 3% ריבית). כלומר מדירה של מיליון וחצי אני מרוויח נטו 30,000 בשנה, שהם 6% על ההון העצמי שלי, שהוא כאמור חצי מיליון. כלומר במקום 4%, המינוף מאפשר לי להרוויח 6%.