הגישה של פועל היא עבודה פיזית. עשיה וביצוע פעולות ולאו דווקא מקצועיות (חסר גלגל – אני גלגל) בראשית הציוניות התפיסה הזאת שולבה עם אידאולוגיה של בניין הארץ והקמת מדינה ולכן היא השתלבה גם עם הסתפקות במועט.
אבל בתכלס' כבר אז היו מאבקי כח בין מעמד הפועלים למעמד הבורגני, בעלי הנכסים, בעלי הקרקעות, בעלי המפעלים ובעלי הדירות (ולא סתם 'הסתדרות העובדים הכללית' הוקמה כבר לפני יותר ממאה שנה (ב1920) כדי לאגד את הפועלים ולהגן עליהם.
באותה תקופה כוחם של הפועלים היה על העליונה אבל בסוף הבורגנים הם אלו שצדקו. הם אלו שהקימו פה מדינה.
כי כדי להקים מדינה לא מספיקים שרירים חזקים ואידאולוגיה נחרצת.
כדי להקים מדינה צריך תעשיה. צריך עסקים. צריך יבוא ויצוא. צריך מפעלים וכלכלה.
אי אפשר להקים מדינה רק מעבודת כפיים פועלית.
**
בבוטניקה יש תהליך שנקרא סוקצסיה – כאשר שטח אדמה נעזב, אחרי שריפה למשל, הראשונים להתבסס בו הם העשבוניים, אחריהם מגיעים השיחים ולבסוף העצים, כאשר כל שלב דוחק במידה מסויימת את קודמו.
**
הפועלים הם כמו העשבוניים, כבשו שטחים והפריחו אותם אבל לא ייצרו יכולת עמידה לאורך זמן. אחריהם באו ובאים הבורגנים, כמו השיחים והעצים והקימו פה (ועדיין מקימים) תשתיות שיכולים לעמוד לאורך זמן.
ההבדל הרעיוני ביניהם הוא שהפועל מרוויח על עבודה (מוכר זמן בכסף) ואילו בעל הנכס משקיע וצובר נכסים. הרווח שלו מגיע מנתינת ערך ומכירת תוצרת ללקוחות שלו ולא ממכירת זמן. (גם הפועל נותן ערך אבל הוא מודד את עצמו ומתמחר לפי הזמן שהוא נותן ולא לפי הערך).
היום לשמחתנו, אחרי 75 שנות עצמאות, הגיע הזמן שתפסיקו לחשוב כמו פועלים ותתחילו לחשוב כמו בורגנים ובעלי נכסים.
הגיע הזמן שתפסיקו למכור את הכח והזמן שלכם במטרה 'לגמור את החודש' ותתחילו לכוון גבוה יותר. לצבור נכסים ולייצר חוסן וביטחון כלכלי.