בלוג 'מטמונים'

והאמת… שאין אמת אחת או שתיים…

שי, מה
אתה אומר, קיבלתי מסבתא שלי 150,000 מתנה. איפה כדאי לי להשקיע אותם?

שי, יש לי פק"מ שאני מפריש אליו 750 ₪ כל חודש, אני קורא מה שאתה כותב ומתבאס שהכסף
הזה לא 'עובד'. איפה לדעתך כדאי לשים אותו?

כמו שהכותרת כבר רומזת, אתם מבינים כבר שאין אמת אחת, ואפילו לא שתיים, לשאלה הזאת.

'אם הייתה תשובה אחת, לשאלה הזאת לא הייתה שואל אותי בכלל' עניתי בחזרה.

אם היה דגם רכב אחד שיותר מוצלח ומשתלם מכל השאר, הרי שאף אחד לא היה קונה את האחרים ומאוד מהר הם היו נעלמים מהנוף. הסיבה שיש דגמים וסוגים שונים היא שלכל אחד מתאים משהו אחר.

אותה עיקרון בדיוק בעולם ההשקעות. זה עולם מגוון ומלא אפשרויות בגלל שאין תשובה אחת נכונה ואין השקעה אחת שנכונה לכולם.

·         יש השקעות עם יתרונות למבוגרים ויש אחרות עם יתרונות לצעירים.

·         יש כאלו לאוהבי סיכון ואחרות לטיפוסים סולידיים.

·         יש כאלו שדורשות התעסקות ואחרות שהן 'שגר ושכח'

·         יש כאלו שמתאימות לטווח ארוך ואחרות לטווח קצר.

·         כאלו למי שצריך תזרים חודשי או כאלו שמתאימות למי שמעדיף לראות את כל הכסף בסוף.

והרשימה עוד ארוכה…

 

 

מבוך

לכל אחד מתאימה השקעה אחרת, ולכל משפחה אני מתאים אסטרטגיה משלה.

 

שבוע שעבר התייעץ איתי זוג על השקעה של 300K לתקופה של 10 שנים לפחות.

 

o        המטרה – חופשות ואירועים משפחתיים של המשפחה המורחבת (אגב, שימו לב לחשיבה המרשימה, מדובר בזוג עם ילדים בגילאי העשרה, שכבר חושבים על הימים שבהם יהיו נכדים והם ירצו לצאת עם כל המשפחה לחופשת קיץ שנתית למשל).
מכאן אני כבר מסיק שאין להם צורך בתזרים חודשי (כמובן שאני גם מוודא את זה).

 

o        האם יש לכם כבר דירה? מסתבר שהם כרגע בתהליך של בנייה (אגב, חלק מהכסף שהם משקיעים מגיע מכך שהם לקחו משכנתא יותר ממה שצריכים ומשקיעים את הפער. עוד דוגמא לחשיבה נכונה אבל זה נושא למאמר אחר). אז אם הייתה אופציה של קניית דירה והשכרתה- בשלב הזה היא די יורדת מהפרק. למעט מקרים נדירים, השקעה בדירה שנייה בארץ לא כדאית משיקולי מס.

 

o        ומה דעתכם על נדלן בחו"ל? מסתבר שהם חוששים מכך. יש הרבה צדק בחשש הזה, מדובר בתחום עם סיכון גבוהה, לאתר יזם שאפשר יהיה להשקיע דרכו בראש שקט זה לא קל, וגם העלויות הנלוות וההתעסקות שמסביב דורשים השקעה של זמן וכסף. ובנוסף, לרוב מדובר בפרויקטים באורך של 3-6 שנים. מה שאומר שהם יצטרכו 2-3 סבבים כאלו. לא מתאים להם.

 

o        אז על איזה כיוון חשבתם? הכיוון שלנו הוא להשקיע בשוק ההון, הבנו שבגלל שזה לטווח ארוך אז כדאי מניות והציעו לנו גמל להשקעה או משהו כזה… אנחנו מבינים שיש לזה יתרון במס אבל לא הבנו בדיוק מה היתרון ולא ברור לנו כל כך איך לבחור איפה להשקיע (ובכלל האם זה באמת ההחלטה הנכונה).

 

ממה שאספתי עד פה, נדלן בארץ פחות מתאים עבורם, נדלן בחו"ל עשוי להיות אופציה אבל הם לא בנויים ומעוניינים בהתעסקות הזאת ועל פניו הכיוון המתאים להם הוא אכן שוק ההון, ובגלל שמדובר בהשקעה לטווח ארוך של מעל 10 שנים אכן מניות זה המסלול המועדף.

 

מה שנשאר להבין זה איזה אפיק בתוך שוק ההון. על רווחי הון, שהם התשואות שאנחנו מקבלים בשוק ההון, מוטל מס של 25% שנקרא מס רווחי הון. ישנם מספר מסלולים שהם יוצאים מן הכלל ומקנים הטבות מס כאלו ואחרות.

o        זה מוביל אותי לשאלה הבאה שלכאורה לא קשורה: מה אתם עוסקים? מסתבר ששני בני הזוג עצמאיים. במקרה כזה האופציה המועדפת היא הפקדה לקרן השתלמות (רק המעסיק יכול להפקיד לקרן השתלמות). הפקדה זו מוגבלת למקסימום של 18,500 ₪ בשנה והם מפקידים את המקסימום (נקודה נוספת לזכותם).

 

o        השאלה הבאה: בני כמה אתם? האפיק הבא הוא קופת גמל להשקעה (כמו שהציעו להם), היא נותנת הטבות מס לאחר גיל 60. כלומר, קופה זו הופכת אטרקטיבית ככל שמתקרבים לגיל זה. כיוון שפה מדובר בזוג בני פחות מארבעים וחיסכון ל-10 שנים הרי שככל הנראה לא ינצלו את הטבות המס האלו, גם אם יאריכו את תקופת החיסכון. מצד שני, השאלה היא יש להם להפסיד.
ישנה אופציה למנף כסף, כלומר לקחת הלוואות כנגד הכספים שבשוק ההון ולהשקיע אותם שוב. למי שזו אופציה מבחינתו (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) אחוזי המינוף ותנאי ההלוואה משתנים מחברה לחברה וממסלול למסלול ומזמן לזמן. אבל בגדול יש יתרון לאפיק שנקרא פוליסת חסכון שבו ניתן למנף בתנאים טובים יותר. מכיוון שפה זה פחות היה הכיוון שלהם, ומכיוון שלקופת הגמל יש גם יתרון של דחיית מס בניוד בין קופות. הרי שיתרונות קופת הגל עולים על החסרונות.

 

 

o        אם כן, נפל הפור והוחלט על קופת גמל. השלב הבא הוא לבחור את הקופה המתאימה ולנצל את סוף השנה מבחינת תקרת ההפקדה השנתית.
שיקול נוסף הוא אזרחות אמריקאית (במידה ויש) אבל זה כבר בפעם אחרת…

לא לחופש הכלכלי!!

חופש כלכלי!

החלום הרטוב ופסגת השאיפות של כל מי שעוסק בעולם העולם הפיננסי.

ליעד הזה חותרים, אל היעד הזה מכווינים משפחות ואת החלום הזה מוכרים לכולם.

כי מי לא רוצה שכסף יזרום בלי שהוא יצטרך לעבוד?

תרשו לי בבקשה לחלוק על הגישה הזאת, ולהציע כיוון חשיבה אחר ושונה.

ולא כי מדובר בחלומות באספמיא, וגם לא כי זה לא אפשרי.

חד משמעית זה אפשרי, מאתגר ודורש מאמץ אבל אפשרי, באופן אישי אני מכיר כאלו שחיים בחופש כלכלי אבל הם הפכו את זה לערך עליון כדי להגיע לשם. כדי לסבר את האוזן, כדי להגיע לחופש כלכלי, משפחה שמוציאה בחודש 20,000 ₪, צריכה לצבור נכסים בשווי 5-6 מיליון. כדי להגיע ליעד הזה היא תצטרך להשקיע 6,500!! כל חודש למשך 30 שנה!!

אבל אתם צודקים. זאת לא באמת סיבה, זה עניין טכני שמי שחדור מטרה יכול להתמודד איתו. הסיבה היא שזה לא חלום אמיתי. אנחנו אומרים 'חופש כלכלי' ומדמיינים ישיבה רגל על רגל באיזה חוף בתאילנד, רביצה בג'קוזי באילת עם החבר'ה או סתם לשכב במיטה כל היום לקרוא ספר. אבל האמת היא שזה בלוף. הנה אתה בחוף בתאילנד, עם יד על הלב, כמה זמן אתה מסוגל לבלות ככה?
שבוע?
חודש?
3 חודשים?
מאוד מהר תמצא את עצמך משועמם.

 

כי מה לעשות, האדם מחפש משמעות, והגענו לפה לעולם כדי להשאיר בו חותם. לתת ערך לאחרים ולהשאיר את העולם אחרינו מעט טוב יותר ממה שהוא היה לפני שהגענו. וחופש כלכלי פירושו שיעמום כללי.

שיעמום

אני מכיר אנשים שחיים בחופש כלכלי, אבל מכיר יותר אנשים שיכולים לצאת לחופש כלכלי ומעדיפים להמשיך לעבוד, לפעול ולתת ערך לעולם.

אז אני מציע מבט חדש וזה המבט שמוביל אותי בחיים. המטרה היא לא חופש כלכלי, אלא לפעול בעולם, לתת ערך ולעזור לזולת. לכל אחד יש את החוזקות שלו, התחביבים שלו והתחומים בהם יש לו ערך מוסף (חשבתם פעם מאיפה מגיע המושג מס ערך מוסף) ואלו מרכיבים את המקום שבו הוא הכי יכול לעזור לזולת ולתת טוב לעולם.

כדי שנוכל להמשיך לפעול ולממש את השליחות שלנו על פני האדמה, אנחנו צריכים כסף, כי איך אומרים, עם אידאולוגיה לא הולכים למכולת. זאת הסיבה העמוקה שבגללה אנחנו דורשים כסף תמורת העשייה שלנו.

אבל כאשר אנחנו לחוצים 'לגמור את החודש', אנחנו הולכים לעבודה לא מתוך תחושת שליחות וייעוד אלא מתוך מטרה להביא כסף הביתה. וככה אנחנו נמצא את עצמנו עובדים שעות ארוכות, במקצוע מתסכל ובסביבת עבודה לא נעימה, פשוט כי צריך להביא כסף הביתה.
פלונטר שאין לו סוף.

קשר

את הקשר הזה אני רוצה לנתק. המטרה היא לא חופש כלכלי, אלא היכולת להמשיך ולעשות בלא תלות בכסף.
במקום להיות תקוע בעבודה לחוצה ושוחקת, מי שיש לו מקורות הכנסה נוספים למשכורת וחי ברווחה כלכלית, יכול להרשות לעצמו לעזוב עבודה לא מתגמלת ולא אהובה ולעבור למקום שייתן לו סיפוק ותחושת ערך.

בהסתכלות שלי המטרה היא לא לשבת רגל על רגל בים, אלא להמשיך לתת שירות וערך (גם אחרי גיל הפרישה) מתוך תחושת שליחות ורצון לעזור ולא בשביל להתפרנס.

לכן, היעד בעיני הוא  לא חופש כלכלי אלא יציבות וביטחון כלכלי, מצב כזה שבו מכניסים כסף גם ממשכורת אבל גם מאפיקים אחרים ולא תלויים במשכורת ברמה יומיומית.

 

ומה אתם חושבים?
אשמח לשמוע מה דעתכם??

בואו נדבר על ביטקויין

בסוף השבוע הביטקויין, המטבע הדיגיטלי המוכר ביותר, צנח בכ-10,000$. מדובר בירידה של כמעט 20% בתוך פחות מ24 שעות!!

במקביל, גם המטבע הדיגיטלי השני בחשיבותו בעולם, האת'ריום, צנח בכ-13%. זאת לאחר שרק בתחילת השבוע הוא חווה צמיחה מרשימה.

אז בואו נדבר קצת על שוק הקריפטו (מטבעות דיגיטליים), על שוק הכסף בכלל ולא אני לא מתרגש. וכמובן, על שאלת חמישים וחמש אלף הדולר, מה לעשות, האם כדאי לקנות ביטקויין? או שאולי דווקא זה הזמן למכור?

ביטקויין

כבר בשחר ההיסטוריה הבינה האנושות שיש לה בעיה. מגדלי המלפפונים רצו להחליף אותם בעגבניות אולם מגדל העגבניות דווקא היה מעוניין לרכוש כבשים ולא הסכים לקבל מלפפונים בתמורה לעגבניות. בני האדם הבינו שהם צריכים משהו ניטרלי שישמש כ'הֵילָךְ' שתמורתו יוכלו כולם להחליף מוצרים ושירותים. מ'הילך' זה נדרשו כמה תכונות בסיסיות, שהוא יהיה קטן, קל, נוח לחלוקה, לא מתקלקל וכמובן נדיר. בראשיתו הכסף בכלל לא היה כסף, ובתור הילך כזה שימשו צדפים, גרגירי חיטה, חרבות, חול ועוד.

עם השנים התפתח השימוש במתכת הכסף כהילך העיקרי בעולם. יתרונו היה בכך שניתן היה לחלקו כשרוצים ולהתיכו מחדש לגושים גדולים, הוא אינו מחליד (וכך נשמר בקלות לאורך שנים) וכמובן מדובר במתכת נדירה, כך שההיצע שלה מוגבל וממילא ערכה נשמר.

רק בשנת 640 לפני הספירה הוטבע המטבע הראשון עד אז בכל עסקה היו נדרשים לשקול את הכסף כדי לבדוק את שוויו. זהו השורש של המילה 'שקל' ולכך גם הכוונה בפסוק 'ארבע מאות שקל כסף' המחיר בו אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה. לא מדובר במטבעות אלא ב400 מטילי כסף במשקל של שקל אחד.

המטבעות באו לפתור את האנושות מהצורך הזה והם הופיעו רק כאשר התפתחו ממלכות יציבות ומבוססות שכן מטבע כזה היה צריך גיבוי ממשלתי, מישהו שיקח אחריות שאכן הוא שווה את הערך הנקוב עליו (גם אם במקרה משקלו נחסר במעט). החל משלב זה החוק מחייב את הקונים והמוכרים לקבל את המטבע המקומי כהילך והוא מכונה 'הֵילָךְ חוקי'. באופן טבעי המטבעות גם הופכים סמל ממשלתי ומוטבעים עליהם תמונות וסמלים שהממשל חפץ לפרסם ולהוקיר.

בערך במאה ה11 מוחלפים מטבעות הכסף (שעד אז עדיין נוצרות ממתכת יקרה, ועל פניו הסכום המוטבע עליהם שיקף את משקלם) בכסף שנקרא 'כֶּסֶף פִיאָט'. כסף הפיאט יוצר ממתכות זולות ולא הייתה משמעות למשקלו. זאת הייתה התפתחות נוספת באבולוציה של הכסף שבאה ואמרה, המטבע יכול להיות מיוצר ממתכת זולה וחזקה, כזו שלא נשחקת עם השימוש, ואנו הממשלה נגבה אותה במתכות יקרות. במילים אחרות, כל מטבע יהווה התחייבות של הממשלה לתת למחזיק בו את ערכו במתכת יקרה. ככה המסחר יתנהל במטבעות פשוטים ומי שירצה יוכל תמיד לפנות לבנק המרכזי ולהחליף את המטבעות שברשות בכסף או זהב. מטבעות אלו הפכו בהמשך גם לשטרות נייר.

בשלב ראשון הממשלות דאגו לכיסוי, ואכן החזיקו במרתפיהן זהב בשווי כל המטבעות שהנפיקו אולם בפועל, המטבעות תפסו את מקומם, האמון בהם התפתח והתחזק והצורך של האנשים בזהב/כסף אמיתי במקום המטבע הלך ודעך. עד שבשנת 1971, ארה"ב, הממשלה המערבית האחרונה שעוד החזיק בזהב כעתודות לכסף שלה ביטלה את הסכם ברטון-וודס והכסף נשאר כסמל בלבד.

מאז התפתחו המחשבים והאינטרנט והכסף עבר שלב נוסף באבולוציה שלו והפך להיות מספר בלבד. את המשכורת האחרונה שקיבלתם, לא קיבלתם במטבעות ולא בשטרות. כל מה שנעשה הוא מחיקה של מספר בחשבון הבנק של המעסיק שלכם והעברתו לחשבון שלכם. לתוך המציאות הזאת פרצו המטבעות הדיגיטליים כאשר הטריגר להופעתם היה משבר הסאב-פריים ב2008.

המטבעות הדיגיטליים באים ואומרים הכסף הוא רק מספר ואין מאחוריו שום דבר אמיתי, למעט ההסכמה של כולם לקנות ולמכור בו. אז למה דווקא מטבעות רשמיים של ממשלות? כאלו שמוכרים כ' הילך חוקי'. אפשר גם מטבע מטבע לא חוקי ולא רשמי (כזה שלא כפוף לשום רגולציה), העיקר שהציבור יקבל אותו כבעל ערך וכאמצעי לסחר חליפין. בלי להעמיק רק אוסיף שבאופן זה הם באו לפתור גם בעיות של אינפלציה שנבעות מהדפסת כסף ע"י ממשלות).

 

והאמת, שהם צודקים, היוזמה של כסף פיאט, שנוצרה ע"י ממשלות (ולא הייתה מצליחה בלי הגיבוי שלהן) תפסה בציבור היום היא עומדת בפני עצמה ולא צריכה את הממשלות שיחזיקו בה. אפשר לומר שהגולם קם על יוצרו אבל כעת זו עובדה קיימת. במילים אחרות, המטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר. אמנם ממשלות בעולם לא ששות לאשר אותם ולהכיר בהן כהילך (לכן לא ניתן למשל לשלם בהם מיסים ואי אפשר לכפות אף מוכר לקבל אותם כמטבע) אולם המציאות מראה שהציבור קונה אותם ומאמין בהם. זה לא עובר חלק ויש הרבה נפילות אולם באופן עקבי שוק הקריפטו (שם כולל למטבעות הדיגיטליים כולם) צומח ושוויו גדל (בעיקר בעיתות משבר כלכלי כמו שניתן לראות בגרף).

גרף

אז האם לקנות ביטקויין?

אני מאמין בשוק הקריפטו וסבור שבתוך כמה עשורים מרבית הסחר העולמי יתבצע בעזרת מטבעות דיגיטליים אבל מה, אני לא יודע איזה, ביטקויין, את'ריום, ריפל או אולי אחד מיותר מ-150 סוגי מטבעות דיגיטליים שונים שקיימים היום?
אני לא מבין בשוק הזה מספיק כדי להכריע ולכן האסטרטגיה שלי תהיה פיזור. פיזור פירושו קנייה של מעט מכל מטבע, כאשר אני משקיע בכל המטבעות אני מצמצם את הסיכום שהמטבע שהשקעתי בו ימחק.

ומה אם בכלל המנצח יהיה מטבע שבכלל עדיין לא קיים?
זאת אכן אפשרות שקיימת ולכן, בעיני ההשקעה בשוק הקריפטו מתאימה רק לקצה תיק ההשקעות, למי שבפרוטפוליו שלו כבר נמצאות ההשקעות הקלאסיות ורק בסכום שהוא מוכן גם להרשות לעצמו לאבד.

זאת אמנם לא רכבת הרים אבל השוק הזה דומה למדיי לשוק הסטארטאפ. שוק שככלל צומח ומתפתח בעליל אבל אין אפשרות 'להמר על הסוס הנכון'.

נדנדת הדולר – האם כדאי לקנות דולרים ומהי תוחלת רווח

הנה גרף של שער הדולר בחודש האחרון:

הדולר יורד

=> בנק ישראל מתערב

=> הדולר עולה

=>ההתערבות של הבנק נפסקת

=> הדולר שוב יורד


מה קורה לדולר?

למה בנק ישראל מתערב?

והאם כדאי לקנות דולרים?

שער הדולר
הנה גרף של שער הדולר בחודש האחרון

שער הדולר הוא ביטוי ליחס בין הכלכלות של המדינות. כאשר כלכלה מסויימת מתחזקת הביקוש למטבע שלה גדל ושווי המטבע עולה. כאשר כלכלה נחלשת, הביקוש יורד למטבע שלה נחלש גם הוא ושווי המטבע יורד.

כיוון שהדולר הוא מטבע בינלאומי שנסחר בהיקפים עצומים, אין לבנק ישראל את היכולת להשקיע על השווי העולמי שלו, מה שהוא כן יכול, זה להשפיע על השווי שלו ביחס לשקל, את זה הוא עושה ע"י קנייה מסיבית של דולרים.

כאשר בנק ישראל קונה דולרים בהיקפים עצומים (מאות מיליוני דולרים בחודש האחרון) הוא בעצם מקטין את היצע הדולרים ומגדיל את היצע השקלים. באופן הזה הוא גורם לדולר לעלות ביחס לשקל.

 

———

 

אבל למה??

 

למה בנק ישראל מתערב ומה אכפת לו מה שער הדולר?

שני סקטורים בישראל מושפעים משער הדולר, היבואנים, שמרוויחים כאשר הדולר יורד, והיצואנים שמפסידים במצב כזה, שכן הם מוכרים את התוצרת בחו"ל בדולרים וקונים אותה בישראל בשקלים. כאשר היצואנים נפגעים, הם מפסיקים להזמין סחורה ומפסיקים לייצא. ככה גם המפעלים היצרניים (ועובדיהם) נפגעים וגם הכנסות המדינה ממיסים. לכן חשוב לבנק ישראל לשמר את שער הדולר.

אגב, אותו דבר כמובן גם בכיוון הפוך, כאשר הדולר עולה, היבואנים נפגעים ומפסיקים לייבא ולכן גם שם בנק ישראל יתערב.

 

———–

 

אז האם כדאי לקנות דולרים?

 

התשובה היא כמובן, תלוי.

בטווח הקצר, במהלך השנה הקרובה, לא בטוח אבל סביר שנראה (ואני מדגיש, לא בטוח) שנראה את הדולר בשערים יותר גבוהים ממה שהוא היום. יתכן אפילו שבאחוזים יהיה מדובר בפער משמעותי.

מתי זה יקרה? אי אפשר לדעת.

והאם נדע לתזמן ולמכור באמת ברגע הנכון? כנראה שלא. מהסיבות האלו ומסיבות נוספות אני לא ממליץ להיכנס להשקעות בטווח קצר.

 

 

בטווח הארוך, לא כדאי לקנות דולרים מכיוון שלשער הדולר אין 'תוחלת רווח'. 

 

———– 

 תוחלת רווח? מה זה בכלל?

קחו קובייה ותזרקו אותה פעם אחת, ההסתברות שיצא 3 היא כמובן 1/6, וככה גם ההסתברות לכל מספר אחר. אבל מה יקרה אם תטילו אותה 100 פעמים? מה יהיה הממוצע של כל הזריקות? הממוצע הזה נקרא תוחלת ובהטלת קובייה הוא עומד על 3.5.

התוחלת מבטאת בעצם את מה שצפוי לקרות לטווח הארוך. במקרה של הקובייה, אם יציעו לכם לשחק משחק שבו תקבלו בכל הטלה את המספר שיצא בקובייה ותשלמו על כל הטלה 3 שקלים הרי שיש לכם תוחלת רווח חיובית. אם לעומת זאת יבקשו מכם 4 שקלים על כל הטלה תוחלת הרווח שלכם תהיה שלילית.

 

———- 

קוביות

ואיך זה קשור לדולר?

תוחלת הרווח בעצם מבטאת את המגמה של המוצר שאנו קונים (דולר) ביחס למחיר ששילמנו עליו. כדי שתהיה תוחלת רווח צריך שהיה כח פועל באופן אקטיבי כדי לייצר רווח. ביחס בין שני מטבעות אין כוח כזה וכמו שראינו בנק ישראל אפילו פועל באופן הפוך ומתאמץ לשמור על יחס השערים יציב.

במילים אחרות. אם נסתכל על היחס שקל דולר לאורך שנים, 20, 30 ואפילו 40 שנה. האם נראה עלייה עקבית בשער הדולר? התשובה היא לא.


——–


איפה כן יש תוחלת רווח?

בהשקעה בשוק ההון, בנדלן, בהלוואות חברתיות, בסטארטאפים ועוד. בכל המקומות האלו, אנחנו משקיעים בסוף באנשים וארגונים ששואפים להשתפר ולהתקדם ובעזרת השיפור וההתקדמות האלו מצמיחים את ההשקעה שלנו ומייצרים עבורה תוחלת רווח. במקומות האלו אנחנו נראה מגמת עלייה ברורה לטווח ארוך.

ברור שלא תמיד הכל ורוד, וזה נכון שיש נפילות בדרך. ככה זה בני אדם. אנחנו עושים טעויות, ולפעמים מופתעים מאירועים לא צפויים (מישהו אמר קורונה?) אבל לאורך זמן אנחנו לומדים לתקן ולשפר.

 

———-

 

אני מאמין

באיזשהו מקום, ההשקעה כדרך חיים היא אמונה בכך שהעולם צומח, מתקדם והופך להיות טוב יותר. העולם לא נשאר במקום אלא נוצרים בו כל הזמן מוצרים ושירותים חדשים. איכות החיים משתפרת, תוחלת החיים עולה, וכך גם רמת המחיה.

אני מאמין שהעולם טוב ושהוא כל הזמן חותר להשתפר ולהיות יותר טוב. ברובד העמוק יותר זאת הסיבה שאני משקיע.

ואתה?

ואת?

מה האמונה שלכם?

האם גם אתם מאמינים שהעולם מתקדם?

תקציב – למה זה כל כך חשוב ​

בעוד כחודש מתחילה שנת 2022 ובקבוצות הפיננסיות כבר מתחילות לעלות בקשות והצעות לתוכנות ואפליקציות לניהול ובקרת תקציב למשל כאן, ומכיוון שמי שרוצה יוכל למצוא כזו בלי בעיה, החלטתי השנה לא להכין תוכנה לניהול תקציב ובמקום זה לכתוב מאמר על למה זה כל כך חשוב לנהל תקציב.

והיה ואצליח לגרום, אפילו למישהו אחד להחליט שהוא מתחיל לנהל תקציב והיה זה שכרי.

 

אז קודם כל – מה זה תקציב?

בעולם כלכלת המשפחה אנחנו מפרידים בין שני מושגים,
שיקוף (שנקרא גם מאזן) ותקציב. השיקוף מסכם לנו את מה שהיה בעבר ואילו התקציב מתכנן וקובע את העתיד.

שימו לב!! גם אם אתם מנהלים מעקב אחרי ההוצאות שלכם ויודעים בדיוק כמה הוצאתם, אתם לא מנהלים תקציב! מה שאתם עושים נקרא שיקוף.

ניהול תקציב פירושו לקבוע כמה (ועל מה) הולכים להוציא מהיום והלאה!

בשיקוף אתם עוקבים ובודקים מה היה בעבר, אבל מה יש לעשות עם זה? כמעט שום דבר.
בתקציב אתם מתכננים וקובעים איך יראה העתיד שלכם! כמה תוציאו (וכמה תכניסו) ועל אלו דברים.

 

————

תקציב

עשירים מנהלים תקציב

תקציב אולי גורם לכם לחשוב צמצום אבל זה פשוט לא נכון.

עובדה! אמזון, אינטל, גוגל, פייסבוק, כולן מנהלות תקציב, וכך גם ממשלת ארה"ב, מדינות אירופה ואחרי שנתיים, השנה אפילו ישראל הצליחה להעביר תקציב. החברות הגדולות בעולם, והמדינות המפותחות ביותר מנהלות תקציב, זה לא כי אין להם כסף אלא כי יש להם מטרות. כאשר רוצים להשיג יעד מסויים, צריך לבנות לו תוכנית הכוללת גם מקור כספי. אם חברה מסויימת רוצה לפתח מסך מתקפל, היא תפנה מהתקציב שלה סכום נכבד למהנדסים וחוקרים בתחום. ותצמצם בתחומים אחרים, לא בגלל שאין לה כסף אלא בגלל שבסדרי העדיפויות שלה יש דברים חשובים יותר.

 

——–

 

תקציב – מבטא סדרי עדיפויות

תקציב אין פירושו צמצום אלא ניהול סדר עדיפויות. בתכנון תקציב לא מחפשים איפה אפשר לצמצם ולחסוך אלא איך מחלקים את 'עוגת ההכנסות' שלנו לטובת המטרות שלנו בצורה הכי נכונה.
מי שחשוב לו הניראות של הבית ישקיע הרבה באחזקת בית ואילו זה שאוהב לטייל יקצה סכום משמעותי לחופשות ובילויים.

בסוף, הדברים הפחות חשובים מוצאים את עצמם אחרונים בשרשרת ונכנסים רק אם נשאר להם מקום לפי אותו עיקרון של משל האבנים הגדולות (למי שלא מכיר לחצו כאן), הדברים החשובים נכנסים ראשונים, ומה שלא חשוב נשאר בחוץ.

 

——-

תיעדוף

אין הוצאה הכרחית

בבסיס של ניהול תקציב יושבת הנחת יסוד חשובה, ובעיני גם היא קשורה לתפיסת העולם של עשירים לעומת זו של העניים. הנחת יסוד זה אומרת בעצם שהשליטה בידיים שלנו. אין שום הוצאה שהיא הכרחית וש'אין לי ברירה' ואני חייב להוציא אותה.

אני פוגש עשרות, ואולי אפילו מאות, משפחות בשנה וככל שמדובר במשפחות במצב כלכלי יותר מורכב המנטרה הזאת של 'אין לי ברירה' נשמעת יותר ויותר.

ופה נמצא העניין, בעוד עניים חושבים הישרדותית וכל מה שהם מנסים זה להגיב לסיטואציות שקורות, ואז מוצאים את עצמם פעמים רבות בסיטואציות של 'אין ברירה'. עשירים חושבים בחשיבה אקטיבית ויוצרת. הם מבינים שהם אלו שמובילים ומכתיבים את החיים. במילים אחרות, הם לא מגיבים לסיטואציות אלא יוצרים אותם. ובתודעה הזאת אין דבר שהוא מחוייב המציאות ואין הוצאה ש'אין ברירה' אלא להוציא אותה. בטרמינולוגיה הזאת מפסיקים להגיד 'אני לא יכול' ומתחילים לשאול 'איך אני כן יכול'.

 

——-

 

את החשיבה הזאת אני רוצה שאתם תסגלו לעצמכם ועל בסיסה תבנו את התקציב.

אני מוביל את החיים שלי!

אני בוחר איפה אני אהיה בעוד שנה/שנתיים/עשור!

אני בונה את התוכנית הכלכלית שלי שתוביל אותי לאן שאני רוצה!

10 טיפים לקראת סיום שנת המס 2021 ​

שנת 2021 מסתיימת עוד כחודש וזה הזמן להתכונן ולסיים אותה נכון מבחינה כלכלית.

אז הכנתי עבורכם 10 טיפים שיעזרו לכם לסיים נכון את השנה הזו ולהתחיל נכון את שנת המס 2022!

2022

1. קרן השתלמות

במשפט אחד, זהו אפיק ההשקעה הכי משתלם שקיים היום!
חסכון (ליתר דיוק השקעה) בקרן השתלמות מקנה פטור ממס רווחי הון לאחר 6 שנים (בהן הכסף נעול). מהסיבה הזאת ק. השתלמות היא מסלול ההשקעה הכי טוב שקיים כיום. בגלל הטבת המס הזו, המדינה מגבילה את ההפקדה לקה"ש ל18.600 ₪ בשנה. אז אם לא הפקדתם עדיין את הסכום הזה (או לא הפקדתם בכלל) עכשיו הזמן להפקיד, לפני סוף השנה.

עצמאיים?
לכם זה הכי קל, בדקו כמה הפקדתם ותשלימו ל18,600. אין לכם ק. השתלמות? פתחו עכשיו, לא משנה איפה ותפקידו לשם. עד 7% מהמחזור השנתי נחשב גם כהוצאה מוכרת למס הכנסה ככה שלכם זה בכלל משתלם.
אגב, גם אם אין לכם כסף להשקיע, כדאי מאוד לפתוח ולזרוק שם אפילו 200 שקל, מי שתרצו תוכלו
להפקיד לשם עוד, ובינתיים תתחילו לצבור וותק (זוכרים, הכסף נעול שם ל-6 שנים).

שכירים? בדקו בתלוש שלכם האם מפרישים לכם קה"ש (קרן השתלמות), זה אמור להופיע בשורת ניכויי הרשות. יש לכם? הרווחתם!
זה הזמן לתת לבוס נשיקה על המצח כי קה"ש זאת הטבה של המעסיק לעובדים שלו (שכירים לא יכולים לפתוח לעצמם). וכמובן, תבדקו כמה מופרש לכם (למעט מורים, זה צריך להיות 10% מהמשכורת, כאשר 2.5% יורד מכם והשאר מהמעסיק).
אם אין לכם קה"ש, או אם מפרישים לכם פחות מהתקרה, זה הזמן לבקש מהמעסיק לקראת שנת
המס הבאה לפתוח לכם קה"ש, אפילו אם זה יבוא על חשבון המשכורת נטו!

 

 

2. קופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה יכול כל אחד לפתוח לעצמו וניתן להפקיד אליה עד 71,000 בשנה. קופ"ג מקנה הטבות מס לאחר גיל 60 ולכן היא מסלול השקעה פופולרי לבני 50 ומעלה. אז אם אתם משתייכים לקבוצה הזו, או אם אתם צעירים יותר אבל יודעי שאתם רוצים לחסוך את הכסף הזה עד גיל 60 פתחו עוד היום קופ"ג. לאחר גיל 60 תהנו מפטור מלא ממס במשיכה כקצבה או 15% מס (במקום 25%) במשיכה הונית.
עברתם כבר גיל 60?
אתם עדיין יכולים להפקיד לקופת הגמל ולהנות מהטבות המס במיידי.

 

3. פוליסת חסכון

לא מצאתם את עצמכם באף אחת מהקטגוריות האלו? אתם יכולים להשקיע בפוליסת חסכון, אמנם היא לא מקנה הטבות מס אבל עדיין כדאי להזדרז ולהשקיע בה, כי זמן שווה כסף וכל יום מבוזבז הוא יום שבו יכולתם להרוויח.
לכאורה אין לכם מה להפסיד מלהשקיע בקופ"ג, גם אם אתם מתכוונים למשוך את הכסף לפני גיל 60, אבל לפוליסת חסכון יש יתרון גדול בזה שהיא מאפשרת מינוף גבוה יותר (זה נושא לפוסט נפרד אבל רק אומר שמהשיקול הזה אני באופן אישי משקיע בפ, חסכון ולא בקופ"ג)

4. יעדים ומטרות

אין כמו שנה חדשה כדי לעשות 'חשבון נפש' ולשאול את עצמכם איפה אתם רוצים למצוא את עצמכם בעוד שנה, אלו מטרות ויעדים כלכליים אתם רוצים להשיג בשנה הזאת.
הציבו לכם מטרות ויעדים ולא תחששו. כי מי שלא מנסה בטוח לא מצליח אז שווה לנסות, מקסימום תצליחו.

תקציב

5. תקציב

תקציב אולי נשמע לכם קמצני ומצמצם ואולי אפילו מיושן, אבל האמת היא שתקציב מבטא סדרי עדיפויות ועולם ערכים. בפועל, החברות הגדולות והרווחיות בעולם מנהלות תקציב.
זה הזמן לעבור על ההוצאות וההכנסות שלכם בשנה שמסתיימת ולהכין תוכנית חדשה לשנת 2022. ואל תשכחו להכניס לתוכנית את המטרות שלכם מהסעיף הקודם. אם למשל אתם רוצים להגיע לסוף שנה עם 20 קילו פחות תכניסו לתקציב סעיף של ח. כושר.
קחו אחריות, תחליטו איך אתם רוצים שתראה השנה הקרובה שלכם ובנו לעצמכם תוכנית כלכלית שתבטא את הרצונות האלו.

 

6. חל"ת והחזר מס

רבים מאיתנו היו השנה בחל"ת. בישראל חישבו המס הוא שנתי ובכל חודש נגבה מכם מס הכנסה על בסיס הנחה שזו המשכורת הממוצעת שלכם כל השנה. אם למשל אתם מרוויחים 10,000 בחודש, תשלמו כל חודש מס לפי מדרגת מס של 120,000 שנתי.
שימו לב!! ניתן להגיש החזר מס עד 6 שנים אחורה. כלומר אם הייתם בחל"ת/אבטלה או אם יש לכם כל סיבה אחרת, שווה לבדוק זכאות להחזר מס.

 

7. ימי חופשה

על פי חוק המעסיק לא חייב לאפשר לכם לגרור ימי חופשה משנה לשנה, אז אם נשארו לכם ימי חופשה, קחו אותם השנה, וכמובן, נצלו את הזמן לעשות סדר בכספים שלכם.
יש מעסיקים שכן מאפשרים לגרור ימי חופשה אז אל תשכחו לבדוק מה הנהלים במקום העבודה שלכם.

 

8. מע"מ לעצמאיים

אתה עוסק פטור? שים לב מה גובה ההכנסות שלך השנה (הכנסות, לא רווח) ובמידת האפשר תשמור עליהם מתחת ל100,000 (ליתר דיוק 99,893) על מנת לא להתחייב במע"מ, גם אם זה אומר לדחות הכנסות לשנה הבאה.
אתה עוסק מורשה אבל משתכר מעט מעל תקרת המע"מ? תשקול גם אתה לדחות הכנסות, ולהישאר מתחת לתקרה, אמנם עדיין תחוייב מע"מ אבל אם גם השנה הבאה תהיה מתחת לתקרה, בשנה אחריה (השלישית) כבר תוכל לחזור להיות פטור (אני מאחל לך כמובן כמה שיותר הכנסות, אבל כדאי שתהיה מוכן לכל צרה שלא תבוא

 

9. פנסיה

חדשים במקום העבודה? בדקו שהמעסיק לא שכח להפריש עבורכם פנסיה ושהיא מופרשת למקום שאתם בחרתם (שימו לב, במידה והייתה לכם פנסיה אצל מעסיק קודם על המעסיק החדש להפריש עבורכם פנסיה רטרואקטיבית רק כעבור 3 חודשים מתחילת ההעסקה. במידה ולא הייתה לכם פנסיה בעבר אתם זכאים לפנסיה רק לאחר חצי שנה מתחילת ההעסקה).
עצמאיים – אמנם יש מסלולי חסכון יותר טובים מהפנסיה אבל מה לעשות שהיא חובה? ההמלצה שלי היא להפקיד לפנסיה את המינימום ואת היתר לחסוך בקה"ש. זה הזמן לבדוק כאן כמה המינימום עבורכם ולוודא שאתם מפקידים אותו עד סוף השנה.

 

10. קחו אחריות!!

החיים שלכם בידיכם ואתם תקבעו לאן להוביל אותם. השנה הקרובה הולכת להיות לא פשוטה עם המצב במשק, הקורונה, העלאות המיסים (אלו שהיו ואלו שעוד יבואו) ואפשר להאשים את כל העולם אבל מי שיסבול יהיה אתם. אז קחו אחריות, תלמדו ותשפרו את ההתנהלות הכלכלית שלכם כי רק אתם אלו שיכולים לשנות את המצב שלכם.

 

מוזמנים להצטרף לקהילות שלנו ברשתות החברתיות וליהנות מטיפים ותכנים נוספים בחינם